<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' נדה ושאר עריות פי"ג</h1>
<h2>דף ל:</h2>
מדה הטובה להתרחק משחוק ושכרות, שהם גרם לעריות. ולא ישב בלא אשה, ויפנה מחשבתו לדברי תורה, וירחיב דעתו בחכמה, שאין מחשבת עריות כי אם בלב פנוי מחכמה. ואמרו חכמים אם פגע(ה) [בך] מנוול זה, פי' יצר הרע, משכהו לבית המדרש ואם אבן הוא נימוח, שנאמר [ירמיה כ"ג] הלא כה דברי כאש נאום יי וכפטיש יפוצץ סלע.
<h2>דף פ:</h2>
כל המתייחד עם הערוה זקנה או ילדה, או פנויה כגזירת דוד, או גויה כגזירת שמאי והלל, חוץ מהאם עם בנה והאב עם בתו ובעל עם אשתו נדה. מכין האיש והאשה מרדות ומכריזין עליהם, חוץ מאשת איש שאע"פ שאסור להתייחד לא מלקין, שלא להוציא לעז שזינתה ושהבנים ממזרים.
וכל אשה שאסור להתייחד עמה אם אשתו עמו מותר להתיחד, שאשתו משמרתו. אבל לא תתיחד ישראלית עם הגוי אע"פ שאשתו עמו, שאין אשתו משמרתו ואין להם בושת.
לא תתיחד אשה עם אנשים הרבה עד שתהיה שם אשתו של אחד מהם, וכן לא יתיחד איש אחד עם שתי נשים, אבל עם שלש מותר. אך כל שעסקו עם הנשים לא יתיחד אפילו עם נשים הרבה. ונשים הרבה עם אנשים הרבה אין חוששין להם. אנשים מבחוץ ונשים מבפנים, או אנשים מבפנים ונשים מבחוץ ופירסה אשה לבין האנשים, או איש לבין הנשים אסורין משום ייחוד. איש שעסקו ומלאכתו עם הנשים אסור לו להתיחד עם הנשים. כיצד יעשה, יתעסק עמהם ואשתו עמו או יפנה למלאכה אחרת.
<h2>דף פא.</h2>
אשה שבעלה בעיר מותר להתיחד עמה, שאימת הבעל עליה. ואם המתיחד גס בה אסור אפילו בעלה בעיר, כגון שהיה קרובה או נתגדל עמה. המתיחד עם אשה והפתח פתוח לרבים אין חששא.
אין ממנין אפילו כשר ונאמן להיות שומר חצר שיש בה נשים, אע"פ שעומד בחוץ, שאין אפיטרופוס בעריות. ואסור לאדם למנות אפטרופוס על ביתו, שלא ינהיג אשתו לדבר עבירה.
<h2>דף פא:</h2>
ראוי לאדם לכוף יצרו ולהרגיל עצמו בקדושה יתירה ובמחשבה טהורה, ויזהר מן העריות והיחוד, כאשר אמרו חסידים הראשונים, הזהרו בי מפני בתי, מפני כלתי, כדי ללמד לתלמידיהם שלא יתביישו מדבר זה ויתרחקו, שאין לך בכל האסורין שקשה לפרוש יותר מן העריות, ובשעה שנצטוו ישראל על העריות בכו וקבלו בתרעומת ובכיה, שנאמר [במדבר י"א] בוכה למשפחתיו, על עסקי משפחותיו. וגזל ועריות נפש האדם מתאוה להם. ואין אתה מוצא קהל בכל זמן וזמן שאין בהם פרוצים בעריות ובביאות אסורות. אמרו חכמים [ב"ב קס"ה ע"א] רוב בגזל ומיעוט בעריות והכל באבק לשון הרע.
מותר להתיחד עם שתי יבמות, או עם שתי צרות, או עם אשה וחמותה, או עם אשה ובת בעלה, או עם אשה ובת חמותה, ששונאות זו את זו ואין מחפות זו את זו. ומותר להתיחד עם אשה שיש עמה תינוקת קטנה שיודעת טעם ביאה ואינה מוסרת עצמה לביאה ואין האשה מזנה לפניה, שהרי זו מגלה סודה. מותר להתיחד עם תינוקת בת שלש ולמטה ותנוק מבן תשע ולמטה, שלא אסרו רק ייחוד (מראו) [הראוי] לביאה. אנדרוגינוס לא יתיחד עם הנשים, נתייחד אין מכין אותו כלל, שהוא ספק. מתיחד אדם [עם] טומטום ואנדרוגינוס.
תקנו חכמים שיהיו נשים מספרות זו עם זו בבית הכסא, כדי שלא יכנס שם איש משום יחוד.
<h2>דף פב.</h2>
מי שאין לו אשה לא ילמוד תינוקות, מפני שאימותיהן באות שם ונמצא מתגרה בם. ואשה לא תלמוד תינוקות, שאבותיהן באין בגלל בניהם ומתיחדין עמה. ואין המלמד צריך שתהא אשתו שרויה עמו בבית הספר, אלא היא בביתה והוא מלמד במקומו, אע"פ שאין אדם רשאי לישב בלא אשה.
אסור לתלמיד חכם לשכון בחצר שיש בה אלמנה, אע"פ שלא מתיחד עמה, מפני החשד [אם] לא אשתו עמו. אלמנה אסורה לגדל כלב, מפני החשד. ולא תקנה אשה עבדים זכרים ואפילו קטנים, מפני החשד.
אע"פ שמותר להתיחד עם אדם ובהמה שלא נחשדו ישראל על משכב זכור ובהמה, המתרחק אפילו מייחוד בהמה משובח, וכן המתרחק מייחוד אמו ואחותו ובתו משובח. אין מוסרין תינוק ישראל לגוי ללמדו ספר וללמדו אומנות, ואין מעמידין בהמה בפונדקאות של גוים אפילו זכרים אצל זכרים או נקבות אצל נקבות, שאין מוסרין בהמה וחיה [ועוף] לרועה גוי ואפילו זכרים לגוי ונקבות לגויה, שכולם חשודים למשכב זכור והרבעת בהמה והן אסורין בזה, וכתוב [ויקרא י"ט] ולפני עור לא תתן מכשול. אבל השתא כתב רבנו ברוך, שאין חשודין הגוים על [הרביעה] לפיכך מוסרין אנו להם כל בהמה, ועוד דהלכה כרבנן דלא חיישי ארביעה פרק ב' דעבודה זרה [כ"ג ע"א]. והטעם שאין מוסרין נקבה לגויה, שכולם בחזקת נואפים וכשיבא הנואף לשכב עם הגויה ימצא הבהמה וירבענה.
לא תתיחד אשה עם אנשים הרבה עד שתהיה שם אשתו של אחד מהם, וכן לא יתיחד איש אחד עם שתי נשים, אבל עם שלש מותר. אך כל שעסקו עם הנשים לא יתיחד אפילו עם נשים הרבה. ונשים הרבה עם אנשים הרבה אין חוששין להם. אנשים מבחוץ ונשים מבפנים, או אנשים מבפנים ונשים מבחוץ ופירסה אשה לבין האנשים, או איש לבין הנשים אסורין משום ייחוד. איש שעסקו ומלאכתו עם הנשים אסור לו להתיחד עם הנשים. כיצד יעשה, יתעסק עמהם ואשתו עמו או יפנה למלאכה אחרת.
